יקיר חוף הכרמל 2016

אברהם בן גיגי
אברהם בן גיגי נולד בשנת 1943 במרוקו למשפחה בת 9 אחים ועלה ארצה בשנת 1954. אברהם נשוי באושר לחיה מזה כ – 53 שנים ולהם 2 ילדים ו – 6 נכדים.
אברהם גדל במושב מעונה שבגליל ועם הגיעו לגיל 18 התגייס לצה"ל, השתתף ב – 4 מלחמות ישראל ושירת בהמשך בשירות מילואים עד גיל 51, בהתנדבות. עם סיום שירות החובה עבר קורס חובשים במד"א והתחיל לעבוד כנהג אמבולנס בארגון. בהמשך, עבר קורס מדריכי עזרה ראשונה, ומתוקף תפקידו הדריך מתנדבים, נהגים, חובשים ואנשי חינוך. כעבור מספר שנים התמנה למנהל תחנת מד"א במעלות. בשנת 1977 עזב אברהם את מד"א ופתח תחנת אמבולנס פרטית.
בשנת 1989 הגיעו אברהם ואשתו חיה לעתלית ומאז ועד היום הם מתנדבים בתחומי היישוב והמועצה בדרכים מגוונות. התגייסותו והתגייסות אשתו, לאורך כל השנים, הינה למען אוכלוסייה נזקקת ולא פעם אף בתרומה כספית למשפחות נזקקות ולאנשים קשיי יום. לאור הכשרתו וניסיונו הרב כחובש בכיר, היה אבי בין יוזמי הקמת מערך מתנדבי רפואת חירום במועצה, מתנדבים העושים עבודת קודש מידי יום בהצלת חיי אדם. לא מעט תושבים חבים לו את חייהם.
אבי תורם רבות מזמנו כמתנדב פעיל באגף הביטחון . על התנדבותו המסורה, האחריות והאכפתיות קיבל תעודת הוקרה מקב"ט המועצה. אבי פעיל בקהילה ונמצא בקשר עם המועצה, בית חב"ד וגורמי בריאות למען התושבים.אבי איש רב פעלים העושה הכל מתוך שליחות, אמונה ואהבה. בכל מעשיו ניכרים רגישותו לקהילה ולחברה.
על כל זאת ועוד מוענק לו אות יקיר חוף הכרמל.

דבורה זיבנברג
דבורה זיבנברג נולדה ב - 1946 באיטליה בעת בריחת משפחתה מאירופה שאחר המלחמה לכיוון ארץ ישראל – משאת נפשם. האנגלים תפסו את אניית "קדמה" והמעפילים גורשו לקפריסין. בשנת 1948 עלו לארץ ישראל.
בשנת 1950 הקימו ההורים את מושב בית חנניה. דבורה גדלה יחד עם המושב וכבר כנערה נרתמה לפעילות חברתית יצירתית. אחרי השירות הצבאי בחיל מודיעין – שירות שהיה מאד ערכי ומסווג התגייסה דבורה למשטרה למחלקת הקשר והאלקטרוניקה שגם היא מסווגת ואיכותית. במסגרת השירות המשטרתי דבורה פעלה רבות לשינוי התפיסה שהיה ערך מגדרי ופעלה להשגת שיוויון זכויות לנשים – השוטרות. היא הצליחה לשנות נוהלים שהיו קבועים שנים רבות בנושאי שכר, שעות עבודה ומשמרות.
לאחר 30 שנות שרות, פרשה לגימלאות אך המשיכה להתנדב עוד 10 שנים במשטרת התנועה וגרפה מתנדבים נוספים מבין השכנים.
במושב היתה פעילה כ – 20 שנה בוועדות תרבות בהרכבים שונים, ונכונה תמיד לעזור ולתרום מכישרונה ומתוך אנרגיות בלתי נדלות לטובת הכלל והפרט. רוח העזרה צמח בה עוד מגיל צעיר כחינוך לנתינה שראתה בבית – עם הורים שתמיד עזרו לשכנים וידעו לתמוך בסתר בנזקקים.
כגימלאית נבחרה לחברת הוועד החקלאי, כיהנה מספר קדנציות ותרמה רבות בקבלת החלטות ויוזמות שהיו ועיצבו את פני המושב. בתקופת בניית ההרחבה נבחרה ליו"ר וועדת הקבלה לתושבים חדשים – וועדה שבזכות מקצועיותה התקבלו למושב תושבים המתאימים לאופיו של היישוב.
דבורה כיהנה שתי קדנציות כחברת מליאה וייצגה בנאמנות את צרכיי המושב. בקדנציה הראשונה דבורה הייתה אחת משתי נשים במליאה.
היום, דבורה מכהנת כיו"ר וועדת בקורת של וועד האגודה ומתנדבת פעילה במועצת נשים וכן פועלת לקידום נשות חוף הכרמל באמצעות פיתוח פלטפורמות חשיפה ורישות לנשים ובעלות עסקים.
דבורה נשואה לצביקה למעלה מארבעים שנה, אמא מיוחדת לשלוש בנות אקדמאיות מקסימות וסבתא לשלושה נכדים ונכדה.
מזה עשר שנים דבורה עוסקת בנדל"ן, שותפה ועובדת בחברת "בראל נכסים בע"מ"
חשוב לציין שבין תחביביה, הבולט הוא הכרת הארץ דרך הרגליים – סיורים וטיולים לאורכה ורוחבה של הארץ שהשיא הוא שביל ישראל. ועוד רגליה ממשיכות.. צד נוסף לאהבת הטיולים מגיע לידי ביטוי בטיולים רבים לארצות לא שיגרתיות על פני הגלובוס. לא טיול של עוגה באוסטריה, אבל בהחלט טיול ג'יפים אתגרי בטיבט.
דבורה מוכרת באישיותה המדהימה ובנתינה ללא תנאי. מהווה דוגמא ומופת לתושב המעורב ותורם לקהילה.
על כל זאת ועוד מוענק לה אות יקיר חוף הכרמל

אברהם (ממה) ליפשיץ
ממה (אברהם) נולד בשנת 1940. את ילדותו ובגרותו העביר בירושלים. הוריו שהיו מתנדבים בקהילה בירושלים, הורישו לו את יצר ההתנדבות, וכבר בנערותו, התנדב למפעל "הנחלת הלשון" ולימד עברית במושבי העולים שבפרוזדור ירושלים. בשנת 1958 התגייס לצבא, לחיל השריון, כטכנאי אלקטרוניקה וכמדריך חשמל ורדיו בבי"ס הטכני של חה"א. בזמן השרות הצבאי עבר קורס לקציני רדיו ולאחר השחרור שימש כקצין על אניות צי הסוחר בחברת "צים".
בשנת 1963 התחתן עם מאשה ושניהם החליטו לגור באזור פיתוח. כשנה גרו בנצרת עלית ומשם עברו למגדל העמק, שם שימש כמזכיר מועצת הפועלים והתנדב כמורה ומנהל בבית ספר ערב לנערים עובדים. בעקבות מלחמת יום הכיפורים, החליטו ממה ומאשה לעבור להתיישבות חקלאית. בשנת 1977 עברו לכרם מהר"ל עם שלושת ילדיהם ושם נולדה בתם הרביעית. מסיבות כלכליות חזר ל"צים" ומאשה ניהלה את המשק. את שרותו בים סיים, כאשר הציע מיזם מהפכני לרווחת הימאים. הצעתו התקבלה והוא עבר לעבוד במשרדי החברה.
בשנות ה-90 עבר קורסי טייס פרטי ומסחרי, הדריך בבתי ספר לטיסה והתנדב להטיס ילדים נכים ולהדריך נוער בסיכון.
ממה שימש כחבר וועד המושב וכן נבחר כנציג המושב במליאת המועצה. במהלך כהונתו יזם את הקמת מערך התחבורה הציבורי הפועל לטובת קהילת חוף הכרמל. דבקותו במטרה ונחישותו הצליחו ליצור "יש מאין".
בשנת 2011 הצטרפו בני הזוג לעמותת "ידיד לחינוך" ובנו תשתית של מתנדבים מתמידים הפעילים בבתי הספר ברחבי המועצה. הודות לפעילותו ההתנדבותית זוכים ילדי חוף הכרמל למפגשים מעצימים ומעשירים עם הגימלאים.
למרות בריאותו לא נח לרגע וכבר חושב על האתגר הבא – הסדרת צומת כרם מהר"ל והסדרת כביש 4 בקטע עד טירת הכרמל.
ממה מהווה מודל ודוגמא להתנדבות ומעורבות אזרחית הנעשים באכפתיות, במסירות ואמונה גדולה בעשיה למען הפרט והקהילה.
על כל זאת ועוד מוענק לו אות יקיר חוף הכרמל.

עוזיאל לוי
סבא עוזי נולד בשנת 1925 בבגדד. בגיל 16 בעקבות פרעות 1941 הצטרף לתנועת המחתרת החלוצית בבבל ועבר קורס מדריכים.
המחתרת הציונית חרתה על דגלה לימוד עברית, ציונות וכן עליה והגנה על היהודים שנותרו בבבל.
בשנת 1947 הוא השתתף במבצע ההעפלה האווירית הבלתי ליגאלית שנודעה כ"מבצע מייקלברג" .מבצע להעפלה בדרך האוויר שיזמו אנשי המוסד לעליה ב' להעלות כ – 100 עולים מעירק. העולים הונחתו ביבניאל על אף התנגדות שלטונות המנדט הבריטי ונקלטו בישובים הסמוכים. בין העולים היתה גם שושנה ארבלי אלמוזלינו – לימים שרה בממשלת ישראל. על השתתפותו במבצע המסובך, מרשים ומסוכן ביותר בתולדות ההעפלה מארצות המזרח - קיבל תעודת הוקרה מנשיא המדינה מר עזר ויצמן.
בשנת 1948 לאחר 2 ניסיונות בריחה מעירק שנכשלו והסתיימו בישיבה בכלא, הוא הצליח להגיע לישראל במסווה של ערבי נוצרי שבא לריפוי בפלסטין, כשהוא היה בן 23 .
במהלך שנות ה – 50, תוך סיכון עצמי, השתתף סבא כשליח המוסד לעלייה והתנועה החלוצית במבצע "עזרא ונחמיה" להבאתם של כ – 124,000 יהודים מעירק לישראל.
ועל כך קיבל אות הוקרה. פעילותו הציונית רבת השנים מהווה סמל ומופת לעשייה צנועה ונחושה.
לשדות ים הגיע סבא בעקבות מפקדו יונס בהרב והתאהב הן במקום והן בתפיסת החיים שלו. שדות ים הפכה לביתו והוא פעל במסירות למען הפרט והקהילה בתוך שדות ים ומחוצה לה במגוון תפקידים במשך כחמישים שנה. תחילה השתלב בעבודה החקלאית בשטחי זיתא. הוא התחיל כעובד זוטר והתקדם עד לתפקיד ריכוז הענף.
כמנהל גידולי השדה, פעל ללא לאות להשיג רישות צינורות מים כדי להפוך לפחות חלק מהשטחים , לשטחי שלחין שאינם נתונים רק לחסדי שמיים.
במהלך השנים עסק במספר תפקידי ניהול מרכזיים בקיבוץ.
כגזבר הקיבוץ במשך שנים רבות תרם משמעותית בתחומי הבינוי ומיסוד תשתיות הקיבוץ, הוא נהל את מפעל הדלתיות ובהמשך גם היה מעמודי התווך במהלך שהוביל להקמת מפעל "אבן קיסר". בימי המשבר הכלכלי העמוק של הקיבוץ, סבא עוזי היה מרכז משק ויחד עם כל קיבוצי התנועה ובנחישותו גייס חברים רבים שנרתמו להוציא את הקיבוץ מהמשבר.
סבא הלך לעולמו בגיל 92 והשאיר אחריו 3 ילדים ו 8 נכדים.
סבא מהווה דוגמא ומופת לתושב המעורב בקהילה ופועל במסירות למענה ולמען המדינה
על כל זאת ועוד מוענק לו אות יקיר חוף הכרמל.

אורי פיליפס
אורי פיליפס נולד בשנת 1944. בנם של מייסדי הקיבוץ יעל וגדעון פיליפס ז"ל. גדעון, אביו, כיהן כראש המועצה חוף הכרמל. אורי גדל והתחנך בקיבוץ מעין צבי.
את השכלתו האקדמית רכש במדעי החקלאות מאוניברסיטה העברית והפקולטה לחקלאות ברחןבות וכן לימודי תעודה בניהול עסקי בכיר
לאורך השנים, עסק אורי בתפקידים מרכזיים בקיבוץ ביניהם מזכיר הקיבוץ ומרכז המשק, בשילוב פעילות אזורית לקידום החקלאים במסגרת "גרנות".
ריכז ופיתח את ענף המטעים, שימש יו"ר ועדת מגדלי הבננות ב"גרנות", ריכז את ענף המידגה ושימש כרכז האזור ב"ארגון מגדלי הדגים". היה נציג במועצות "תנועה הקיבוצית". ניהל את פרוייקט הקמת מאגרי מים ותשתיות. הקים את אגודת המים של האזור "מי חוף הכרמל" וניהל אותה בשנותיה הראשונות. ניהל את "בית תמר" הבית הסיעודי לטובת חברי הקיבוץ ותושבי האזור.
אורי ראה בפעילות החינוכית חברתית שליחות. הוא טיפח את הדור הצעיר – הקים וריכז את "חברת הנעורים" בקיבוץ והיה פעיל במועצת ההורים של בי"ס משותף חוף הכרמל.
כנציג הקיבוץ למליאה היה פעיל מאד בהחלטות הקשורות למערכת החינוך וראה את טובת המועצה וטובת מעין צבי לנגד עיניו.
במשך 27 שנים כיהן כנציג מעין צבי במליאה ובוועדה לתכנון ובנייה. היה שנים רבות יו"ר "וועדת המכרזים" וחבר הנהלה.
הוא ראה את תפקידו כשליח הקיבוץ ואת טובת כלל תושבי חוף הכרמל. עם סיום תפקידו במועצה האזורית אמר: "עלינו למלא את תפקידנו בקפדנות מבלי לתת לעצמנו הנחות. עלינו לפעול באמונה ובאחריות"
כיום, אורי ממשיך לרכז בהתנדבות וברגישות את נושא "האבלות" בקיבוץ תוך יצירת קשרים עם המחלקה הדתית במועצה וחברת קדישא בזכרון יעקב.
אורי התאלמן מאשתו נורית ולהם 4 ילדים ו – 7 נכדים מהם הוא רווה הרבה נחת.
אורי מלא את תפקידיו בהתנדבות, באכפתיות ובמוטיבציה גבוהה מתוך רצון לתרום לחברה.
בכל מעשיו ניכרים מסירות ואהבה למקום בו הוא חי ולאנשים החיים לצידו.
על כל זאת ועוד, מוענק לו אות יקיר חוף הכרמל

שאולי עמרן
שאולי עמרן נולד בשנת 1945 בעיר מוסול בעירק למשפחה ציונית, אביו היה פעיל עליה, דבר שכמעט עלה לו בחייו.
המשפחה עלתה לארץ בשנת 1951 למחנה עולים בשער העלייה ומשם למעברה ביוקנעם שם גדל והתחנך.
עם סיום שירותו הצבאי החל לעסוק בפעילות חינוכית ותוך כדי רכש גם השכלה אקדמית במדעי הרוח והחברה, בניהול כללי ובגישור.
השקפת עולמו החינוכית באה לידי ביטוי במהלך 28 שנות עבודתו בכפר הנוער "הדסה נעורים" בהם מילא מגוון תפקידים רחב ובתפקידו האחרון שימש כמנכ"ל הכפר.
בתפקיד זה הוא ניהל מערכת בהיקפים גדולים – חינוכית, ארגונית, מנהלית וכספית הכללה כ - 1300 תלמידים ו – 300 עובדים. עם הגיעו בשנת 2001 לקיסריה, שם לו למטרה לתרום מכישרונו וניסיונו לחיי הקהילה ולסביבה הקרובה. כל זאת במסירות וללא כל תמורה. שאולי רואה חשיבות רבה בהשתתפותו בוועדת הביקורת של הישוב. הוא רואה את הוועדה כגוף המסייע לוועד להוציא את החלטותיו לפועל. לדעתו יש חשיבות רבה בחיבור בין המועצה לחפ"ק ולוועד התושבים והוא פועל רבות לקרב ולפשר בין הצדדים השונים – כל זאת לקידום פיתוחה ורווחתה של קיסריה.
פעילותו הציבורית כחבר בקבוצת הגישור בין קיסריה לישוב השכן גי'אסר א-זרקא הביאה לקרוב הלבבות והישגים משמעותיים בפועל וכן למפגשים התנדבותיים שלו עם הנוער בכפר.
כיום, משמש שאולי גם כיו"ר בית העלמין בקיסריה, תפקיד אותו ממלא באכפתיות ורגישות רבה תוך כדי יצירת קשרים עם המועצה הדתית.
שאולי נשוי לריטה אב ל - 4 ילדים וסב ל - 8 נכדים. שאולי מהווה דוגמא אישית להתנדבות ומעורבות אזרחית העושה הכל מתוך שליחות ואמונה.
על כל זאת ועוד מוענק לו אות יקיר חוף הכרמל.

סרטונים, אות יקיר חוף הכרמל 2016