עקבו אחרינו

תכנית חירום משפחתית


סכנות ומצבי חירום עלולים לפקוד אותנו ללא התראה מוקדמת. תגובתם של בני אדם למצבים אלה היא אוטומטית ומושפעת במידה רבה מחשיבה,
ידע וניסיון קודמים. אין טעם להתחיל ולחפש תשובות חדשות לסכנה מוחשית בעת התרחשותה. ידוע שאנשים שהתכוננו וידעו כיצד להתמודד עם מצבי
חירום הצליחו לפעול בצורה נכונה והצילו את עצמם,את בני משפחתם ואת מי שהיה בקרבתם.

מצבי חירום
מצבי חירום המוניים:
במצבי חירום המוניים,לאחר התרחשותם,יתקשו כוחות ההצלה להגיע במהירות לכל מקום שנפגע ולטפל בכל אדם שזקוק לעזרה ואנשים ייאלצו
להתמודד בכוחות עצמם ולטפל בבעיותיהם,לעתים לאורך זמן רב.

מצבי חירום שכיחים:
מצבי חירום המוניים מאיימים על ציבור רחב שעלול להיפגע מהם ומטבע הדברים הם נדירים יותר,אך ישנם מצבי חירום שכיחים יותר,מצומצמים
יותר בהיקפם,אם כי חמורים לעתים,בתוצאותיהם בגוף ובנפש:תאונות דרכים,קצר חשמלי שגרם לשריפה,אירוע מצומצם של חומרים מסוכנים,תאונות
עבודה ועוד.

גם במצבי חירום מצומצמים בהיקפם,בתוקף נסיבותיו של האירוע,יכולים המעורבים בו למצוא עצמם בודדים במצוקתם ונאלצים להתמודד ולטפל
בבעיותיהם בכוחות עצמם,לפחות לזמן קצר. גם במצבים שכאלה יש חשיבות ליכולתו של הפרט להציל את עצמו ואת סביבתו,ובעיקר לבצע אותן
פעולות שיש לבצען בדחיפות. אי- ביצוען לאלתר של אותן פעולות יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים בהתאם לנסיבות המקרה.

תכנון והתכוננות מראש:
ברור אפוא שהזמן ללימוד,להכשרה ולהתכוננות הוא דווקא,בעת רגיעה. ההנחה שבשעת צרה אנשים יוכלו למלא הנחיות שלא התכוננו אליהן מוטעית
עד מאוד ומכאן הצורך ליצור תהליך ממוסד ומתמיד של תכנון והתכוננות מראש.

מצבי חירום עלולים לפקוד אותנו ללא התראה. בשעת מבחן נוטים בני אדם לפעול על פי ידע וניסיון קודמים. אין טעם להתחיל לחפש תשובות חדשות
לסכנה המוחשית בעת התרחשותה. באותו רגע התגובה היא אוטומטית. לכן ברור,שהזמן להכשרה ולהתכוננות הוא דווקא בעת רגיעה.

שלבים להתכוננות:

שלב ראשון:איסוף אינפורמציה על מצבי חירום אפשריים ומשמעויותיהם (זיהוי סכנות וסיכונים אפשריים בבית ובסביבה).

שלב שני:סדרת דיונים משפחתיים לתכנון הפעילויות השונות לקראת שעת חירום תוך ניתוח מצבי החירום הצפויים וניתוח מפורט של כל הליכי
ההיערכות הרצויים האפשריים.

שלב שלישי:ביצוע מעשי של כל מרכיבי התכנון.

שלב רביעי:דיוני משפחה תקופתיים,כדי להתמיד בהתכוננות ולצמצם דרמטיזציה של היערכות משפחתית הכוללים רענון התכנית,אימון ותרגול
המשפחה ובדיקות ציוד תקופתיות.

ציוד חירום משפחתי:
בבואכם להכין את "ציוד החירום המשפחתי",הקפידו לשתף את כל בני המשפחה. מובן שאין אפשרות לכלול את כל אשר תרצו ליטול (מה לקחת
במקרה של עזיבה לימים או חמור מכך,מה להציל במקרה שריפה). השתדלו לספק מענה הולם ראשית לצרכים החיוניים. נסו לחשוב על הציוד,
תכולתו ואופן אחסונו) בהתאם לתרחישים בהם ישמש אתכם- הישארות בבית בעת התרחשות מצב החירום (כולל תרחישי קיצון כגון פגיעה באספקת
החשמל או המים לביתכם) או לחילופין כציוד שיילקח עימכם אל מחוץ לבית (במקרה פינוי).
להלן הרשימה המומלצת כפי שגיבש פיקוד העורף בשיתוף גורמי חירום והצלה שונים:

טלוויזיה,רדיו וסוללות,טלפון ומחשב בעל חיבור לאינטרנט כדי להמשיך להתעדכן.

4 ליטרים מים בבקבוקים סגורים בעבור כל אדם ליממה אחת. מומלץ להכין מים לשלוש יממות.

מזון באריזות סגורות כגון שימורים או חטיפים.

תאורת חירום או פנס וסוללות.

ערכת עזרה ראשונה.

מטף לכיבוי אש.

רשימת טלפונים של ארגוני החירום,של בני משפחה והשכנים.

דברים שינעימו את הזמן ויקלו את השהייה כגון:משחקים,עיתונים,ספרים.

העתקי מסמכים חשובים,מסמכים רפואיים,מרשמי תרופות בשימוש קבוע,מסמכי זיהוי,מסמכים אישיים ומסמכים פיננסיים (מומלץ להחזיק גם
במקום אחר מחוץ לבית לגיבוי).

תיק ציוד אישי למקרה של פינוי נדרש בשעת אירוע כל ציוד שיהיה חיוני במקרה של פינוי מהבית לכמה ימים (למשל,תרופות,כסף מזומן,אוהל,
גפרורים,נרות,סכין רב-שימושי,ציוד מיוחד לתינוקות,ציוד לאנשים עם צרכים מיוחדים וכו').

ציוד איטום:יריעות ניילון מסוג פוליאתילן בעובי 100 מיקרון לפחות וסרט הדבקה רחב ושקוף בעובי 30 מיקרון לפחות וברוחב 50 מ"מ שיספיקו
לאיטום פתחי החדר.

המידע באדיבות פיקוד העורף