יעקב כהן, ניר עציון

יעקב נולד בכפר בהונגריה בשנת 1924

ההורים אשר התקשו בפרנסת תשעת ילדיהם, שלחו את יעקב בן ה11 לישיבה בעיר המחוז, שם למד ועבד לפרנסתו כסנדלר את זוועות השואה עבר יעקוב במספר מחנות עבודה. כאשר התקרבו בנות הברית אל המחנה בו שהה, הוצעדו האסירים ללא כְּסוּת ואוכל בצעדת המוות במשך ימים. בדרכם, כדי לחיות, כנגד כל הסיכויים, ניזונו משאריות פגר של סוס שמצאו בדרך. למרות הכול הצליח להגיע אל סוף הצעדה במחנה דָּכאוּ בגרמניה וזכה לחוות את שחרור המחנה על ידי בנות הברית. ואז, דווקא לאחר השחרור, חלה בשחפת ממנה החלים והשתקם רק לאחר זמן רב. עם תום המלחמה גילה כי רק שניים מאחיו שרדו את השואה . יעקוב חלם את החלום הציוני בו ראה פתרון נכון ויחיד עבור העם היהודי. בשנת 1949 הצליח להגשימו ועלה ארצה לנגב, לבארות יצחק מול עזה, חדור באידאולוגיה לקחת חלק בהגנה ובהקמת המדינה. הקרבות הקשים אשר התחוללו באזור במהלך מלחמת השחרור, הביאו בסופו של דבר לפינוי בארות יצחק ושוב מצא יעקוב את עצמו מחפש מקום להקים בו את ביתו.
בדרך האופיינית לו ובעקשנותו להתמודד עם כול קושי ולגבור עליו, בחר באתגר של הצטרפות להקמת ניר עציון- יישוב חדש, אשר הוקם כדי שיהווה בית לאלמנות ויתומי כפר עציון. יעקב הצטרף אל המקימים חיים חדשים למרות ועל אף האובדן שחוו.
מאז יעקב המסמל בסיפור חייו את סיפורו של העם היהודי משואה לתקומה ואת גבורת הניצולים, הנו חבר ניר עציון ותושב חוף הכרמל. כאן נישא לבחירת ליבו דבורה וכאן הקימו את ביתם וגידלו את ילדיהם, אשר גם הם חברי ניר עציון. במהלך כל השנים הנו פעיל חברתי מתנדב למען הכלל תמיד בנוסף לתפקיד הפורמאלי.
יעקב מסרב לקבל על עצמו תפקידים המעניקים עמדה חברתית ולוקח על עצמו את התפקידים אשר מהותם -העשייה והיצירה בפועל. מתנדב של קבע בוועדות השונות בעיקר באלה הדורשות מאמץ ועשייה ולא מביאות איתן הילת יוקרה. עד לאחרונה התנדב להסיע חולים לטיפולים רפואיים. חבר שנים רבות בוועדת מינויים בה ראה את היכולת שלו להוביל ולסייע למשק להתקדם הלאה אל עתיד טוב ויציב. יעקב יזם והקים את מפעל הארוחות ביישובו, מהשלב ההתחלתי של בחירת הטבח הראשון ועד הבאתו אל ההצלחה והשגשוג. במהלך שנים רבות ניהל את המפעל וכאשר הגיע הזמן להעביר את שרביט הניהול לאחר, לא הרגיש פחיתות כבוד לעבוד בקו הייצור במפעל כפועל מן השורה.
יעקב רואה בניר עציון, בהיותו היישוב הדתי בחוף הכרמל, מעין מגדל אור המחויב לאפשר לתושבי חוף הכרמל את החוויה הדתית על פי בחירתם- כמו הקפות שניות במוצאי שמחת תורה והבאת ילדים לעלייה לתורה בבר המצווה שלהם. יעקב אינו מרפה עד היום מכל נושא הראוי לקידום ופיתוח, מציע בנועם הליכות ובעדינות את עצמו לעשייה בכל דרך בה ניתן לו להמשיך ולקחת חלק. יעקב מהווה באישיותו ובמעשיו לאורך כל השנים דוגמא ומופת לתרומה לקהילה ללא תמורה ומשוא פנים, ומתוך ענווה, יושרה, התמדה ומסירות.