מרקשייד מרדכי, עתלית

מרדכי נולד בשנת 1926 בפולין מרדכי מרקשייד להוריו יעקב והניה

עולמם השתנה עם הרעת המצב הכלכלי, התגברות האנטישמיות וכאשר התרחש הרע מכול- פלישת גרמניה הנאצית וכיבוש פולין. משפחת מרקשייד החלה בבריחה מזרחה במטרה להגיע לארץ ישראל. מסלול הבריחה עבר דרך אוקראינה רוסיה וקווקז ובמהלכו נפרדו בני המשפחה זה מזה. מרדכי, אשר היה נער צעיר הגיע עד שפת הים הכספי אך לא הצליח להמשיך ונאלץ לשוב על עקבותיו. בשנת 1944 התגייס לצבא האדום- הצבא הרוסי במלחמתו כנגד הנאצים. השתתף בשחרור פרוסיה המזרחית והעיר קיליניגרד.
לאחר סיום הלחימה על אדמת גרמניה חצה עם יחידתו את סיביר אל גבול מונגוליה ולחם עם חבריו כנגד היפנים עד לסילוקם מאדמת מנצ'וריה. את שירותו ההרואי בצבא האדום סיים בעיר הנמל פֹּורט ארתור לחוף הים היפני בלחימה עיקשת עד לניצחון הסופי על צבא יפן. למרדכי, הוענקו תעודות הצטיינות ומדליות גבורה על חלקו בלחימה נגד הנאצים ובני בריתם. לאחר תום מלחמת העולם השנייה הסתבר לו כי אמו ושלושת אֶּחָּיו נספו במלחמה. נותרו לו אביו ואחותו. מרדכי אינו מתייאש. בנחישות, עיקש למצוא את דרכו לארץ ישראל - חוצה בהסתר את הגבול לצ'כיה ומשם למחנה פליטים באוסטריה.
מרדכי אשר היה פליט בעצמו, מצטרף לתנועת "דרור" ומטפל בבני נוער במחנות הפליטים לניצולי השואה. לאחר מכן סייע בהעברת קבוצות יהודים דרך הרי האלפים מאוסטריה לאיטליה, משם, עלו לארץ ישראל בעלייה הבלתי לגאלית. בזכות כישוריו הארגוניים ואישיותו מונה למנהל מחנה ההכשרה בו שוקמו ניצולים מרחבי אירופה. שם במחנה, הכיר את מרים מינה גרינברג, האהבה ניצתה והשניים נישאו בבית הכנסת הגדול ברומא בשנת 1948.מוטקה ומינה עלו לישראל לקיבוץ לוחמי הגטאות. לאחר כשנה העתיקו את מגוריהם לעתלית לצריף דל ליד פסי הרכבת יחד עם הוריה של מינה. מוטקה החל לעבוד בחברת המלח ולאחר מכן כפועל במשרד התקשורת. בשנת 1952 התגייס לצה"ל ושירת כקצין תקשורת בפיקוד הצפון. המשיך לשרת גם במילואים ולחם בקרבות מבצע קדש ומלחמת ששת הימים. במהלך כל השנים בעתלית, פעל במסירות ובהתנדבות למען בני הנוער. במשך עשר שנים התנדב כמדריך יחידי בקן הנוער העובד אותו הקים.
במשרד התקשורת והדואר התקדם לתפקיד בכיר כמנהל הכללי של אזור חדרה וחיבר את האזור אל מערכת התקשורת הטלפונית, אשר שינתה והשפיעה על חיי היום יום.
מוטקה שימש זמן רב ובהתנדבות כיו"ר מועצת פועלי עתלית וסייע רבות לשמור על זכויותיהם. מוטקה ניחן בכישרון אומנותי אותו העמיד לטובת הקהילה בגנים ובית הספר בעתלית, להם יצר תפאורות מרהיבות בחגים ואירועים קהילתיים.
בכישרון רב בנה בחצרו מגרוטאות דגם מוקטן ומרהיב של ירושלים המושך אליו קהל רב.
בנוסף סייע במסירות רבה בקליטתם של העולים מחבר העמים אשר הגיעו בתחילת שנות השבעים. פעל למענם לאורך כל השנים. עשה רבות למען ציבור ותיקי מלחמת העולם השנייה אשר לחמו בנאצים. מאז יצא לגמלאות מקדיש מזמנו ומרצו לשימור זיכרון השואה. מרבה להרצות במוסדות רבים ולהיפגש עם הילדים ובני הנוער בעתלית, לספר על חוויותיו ולהקנות להם ידע על נושא השואה ותקומת מדינת ישראל.
מוטקה ומינה חוגגים 67 שנות נשואים, חיים באושר בעתלית וגאים מאוד בבנם חנוך ובארבעת נכדיהם. בתושייתו, באמונתו כי בכל מצב ניתן ויש לפעול, בעשייתו למען הזולת בלט מוטקה לאורך כל השנים ובכול מקום בו היה. מהווה דוגמא ומופת לאהבת האדם, לאהבת העם והמדינה ולאהבת עתלית וקהילתה. סיפור חייו של מרדכי הנו סיפור השואה והתקומה של העם היהודי ומהווה דוגמא ומופת לניצחון הרוח האנושית.