יקיר חוף הכרמל 2012

מר יהודה פלג, מעין צבי
נולד בשנת 1924 בצ'כוסלובקיה, עלה לארץ עם עליית הנוער בשנת 1940.
למד חקלאות בכפר הנוער בן שמן ולאחר לימודיו הצטרף לגרעין מעגן אשר שכן בחצר כנרת. במלחמת השחרור היה בין מגני עמק הירדן. בשנת 1949 היה בין מקימי קיבוץ מעגן שם נישא. למרטה ז"ל וביחד עברו לבית אורן ולאחר מכן בשנת 1952 לקיבוץ מעיין צבי. במעיין צבי גידלו את שלושת ילדיהם. יהודה עבד וריכז את גידולי השדה. במהלך השנים ריכז גם את וועדות התרבות והבנייה ומשנות השמונים המשיך בעבודתו בנאמנות ובמסירות האופיינית לו, בהנהלת החשבונות של הקיבוץ.במהלך כל שנותיו בקיבוץ תורם בסבלנות, בצניעות, באופטימיות ובאהבה לחיי החברה והקהילה.
יהודה פלג הנו אוטודידאקט המוכיח כי סקרנות, יסודיות ואהבת הדעת הן כוח מניע המאפשר ופותח מרחבים חדשים בפני המבקש לחקור וללמוד. במגביל לעבודתו בקיבוץ למד וחקר באופן עצמאי את אמות המים של קיסריה, חשף את אמת המים לדור והתעמק בלימוד וחקר טכנולוגיות קדומות של העברת מים, טחנות קמח ובתי בד באתרי ההתיישבות בכרמל. במשך חמש שנים ריכז ופיתח את המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית, העמיק את הידע שלו והפך למומחה בקנה מידה ארצי ועולמי להבנת מפעלי מים קדומים. יהודה פלג נחשב למומחה ברמה בינלאומית וזוכה להכרה והוקרה מגופים ארכיאולוגיים מובילים בעולם. ליהודה תרומה אדירה להכרה הבינלאומית בחשיבותו וייחודו הארכיאולוגית של חוף הכרמל. על כול זאת ועוד, הוחלט להעניק למר פלג יהודה את אות יקיר חוף הכרמל.

מר יצחק אזולאי, מגדים
נולד בשנת 1931 בעיר ראבאט במרוקו. בן 17 עלה לארץ עם משפחתו אשר הייתה ממייסדי מושב מגדים, פעילה וחדורת אמונה בחשיבותם של ערכי העבודה החקלאית וההתיישבות.
יצחק ואשתו הקימו במושב משפחה לתפארת אשר דבקה בעבודת האדמה. הקים משק חקלאי גדול ומגוון וגידל ירקות, מטעים רפת ולולים.
מיום הגיעו למגדים נרתם לפעילות התנדבותית למען הקהילה ללא קבלת תמורה. יצחק מקדיש את רוב זמנו לפעילות ציבורית ולניהול וגיבוש חיי הקהילה ברוח מסורת ישראל.
הקים עמותה לצורך הקמת בית כנסת חדש עבור קהילת מגדים והסביבה. דאג בנחישות רבה לשכנע תורמים לתת יד למען המטרה והצליח לקדם את בנייתו של בית כנסת מרווח ומהודר. לאחר 60 שנה - משכן מפואר ומכובד! בכך הגשים את חלומם של רבים. הצלחתו נובעת מכוח אישיותו הנעימה, צניעותו, אמונתו, האופטימיות שלו ומסירותו לקהילה.
יצחק משמש מזה שנים רבות כחזן קבוע בבית הכנסת וזוכה להערכה והוקרה.
גם היום ממשיך לסייע לכול דורש ולפעול בקרב בני הנוער והצעירים כדי לכוונם ברוח המסורת לחיים בעלי תוכן ומשמעות.
על כל זאת ועוד, הוחלט להעניק למר יצחק אזולאי את אות יקיר חוף הכרמל.

 מר גבריאל יוסף, (גברי),שפיה
נולד בשנת 1938 בעיראק. בשנת 1950 עלה לארץ עם אחיו ואחותו במסגרת עליית הנוער לקיבוץ חצור והוא בן 12 בלבד. שרת בנח"ל בגרעין אשר הקים את קיבוץ אדמית בשנת 1958. החל משנת 1965 קשר את חייו ואת חיי משפחתו בכפר הנוער מאיר שפייה ובעשייה החינוכית. זאת, מתוך תחושת שליחות עמוקה למען חיזוק וטיפוח ילדים ובני נוער אשר זקוקים לכך יותר מכול. בשנים הראשונות שימש כמרכז המטעים והמשק בתחום האהוב עליו החקלאות ובהקניית ערכי העבודה והיצירה לחניכיו.
לאחר מכן שימש במשך 18 שנה כסגן מנהל הכפר עד צאתו לפנסיה. בכול שנותיו במאיר שפיה הקדיש את עצמו לעשייה החינוכית, פיתוח ובנייה, אחריות על הצוות התפעולי וניהול קשרי החוץ. אוזנו הייתה קשובה תמיד לבעיה קטנה כגדולה אשר פקדה מי מהתלמידים, עובדי הכפר, המורים ובני משפחה. בראש מעייניו הייתה מערכת החינוך ופיתוח הכפר וכל זאת בדרך האופיינית לו- חריצות, צניעות, מקצועיות ומסירות אין קץ. אל מול מצוקה תמיד יהיה גברי ראשון לעשייה, למציאת פיתרון ולהגשת סיוע. החזון אשר ליווה אותו כל השנים: הענקת הזכות והכלים לשוויון הזדמנויות לחניכי הכפר בצאתם ממנו לאחר התבגרותם. חלומו היה שיסיימו את שנותיהם בכפר, בראש ובראשונה כבני אדם. בני אדם ערכיים ובעלי יכולות להתקדם בהצלחה במשעולי החיים.
במגביל לעבודתו החינוכית והמנהלית, היה גברי נציג נאמן של מאיר שפייה במליאת המועצה במשך 33 שנה. גם פעילות זו ביצע בדרך האופיינית לו כאשר עקרון העבודה תוך יחסי אמון ועזרה הדדית מהווים נר לרגליו. מעבר להבאת מאיר שפייה והעשייה החינוכית חברתית בו למרכז הקונצנזוס, עזר ותמך בתחומי עניין רבים לאזור ולקהילת חוף הכרמל. התנדב לוועדות שונות, בחן כל נושא באופן יסודי ללא פשרות. היה שותף פעיל בהבניית תוכניות אסטרטגיות ותרם רבות לפיתוח מערכת החינוך בחוף הכרמל. לעיתים קרובות שימש כמגשר בין עמדות ודעות מנוגדות בנועם הליכות ומתוקף האמון והערכה אשר רוחשים לו אנשים רבים בקהילת חוף הכרמל. על כול זאת ועוד, הוחלט להעניק למר יוסף גבריאל את אות יקיר חוף הכרמל.

גב' יהודית אילון, מעגן מיכאל
נולדה בשנת 1924 בריגה שבלטביה. בשנת 1936 עלתה יהודית עם הוריה לארץ ישראל. המשפחה קבעה את ביתה בחיפה ויהודית למדה בבית הספר הריאלי והצטרפה לפעילות בתנועת הצופים. לאחר שנהרג אביה בפיגוע בחיפה עברה יהודית להתגורר בבית דודתה בפרדס חנה שם לקחה חלק בהקמת סניף תנועת הצופים במקום.
בפרדס חנה פגשה את יהושע איילון (אז אדלר) אשר ברבות הימים היה לבעלה ושותפה לחיים. יהודית הצטרפה לגרעין הצופים אשר הקים את קיבוץ מעגן מיכאל איתו הלכה להכשרה בגבעת הקיבוצים ברחובות. שם עבדה בבית החרושת הסודי לנשק של ההגנה – מכון איילון. יהודית ובעלה אימצו את השם איילון כשם משפחתם.
לימים סייעה רבות בהקמת מוזיאון המכון. יהודית למדה בסמינר הקיבוצים ולאחר מכן באורנים והתמחתה בחינוך וביולוגיה. רכשה ידע רב בנושאי הטבע וידיעת הארץ בכלל ובאזור חוף הכרמל בפרט. הייתה ממקימי בית ספר שדה במעגן מיכאל ואף ניהלה אותו. חלוצה של הוראה חוץ כיתתית אשר פיתחה שיטות לימוד חדשניות. ממקימי בית הספר המשותף חוף הכרמל ושמשה בו כמורה ומחנכת. יהודית מורה, מדריכה, מחנכת וחוקרת מהווה השראה באהבתה העזה לארץ. העמידה דורות של תלמידים, מדריכים ומורים אוהבי אדם טבע וסביבה.
יהודית פרסמה ספרים, מאמרים רבים ובין השאר טור קבוע בירחון המועצה, בנושאי טבע וסביבה תוך התמקדות בחקר ביצות הקברה, החי והצומח באזור נחל תנינים ובריכות הדגים, ההיסטוריה והממצאים הארכיאולוגיים המבהירים את הקשר והאיזון בין האדם לסביבתו. ליהודית ויהושע ארבעה ילדים 12 נכדים וכהגדרתה אלה זיכוה ב11 נינים עד כה.
גם כיום פעילה מאוד בקיבוץ וממשיכה לתרום רבות מהידע שלה למדריכי בית ספר שדה, למורי בית הספר המשותף, לחוקרים ומטיילים.
אישיותה והמרץ הבלתי נלאה שלה מהווים מקור השראה, דוגמה ומופת.
על כול זאת ועוד, הוחלט להעניק לגב' איילון יהודית את אות יקירת חוף הכרמל

גב' זהבה מרקוביץ,עתלית
ילידת 1951 עלתה ארצה עם משפחתה בשנת 1962.
מאז היותה נערה צעירה, הדאגה והסיוע לבני נוער, מהווים ציר מרכזי בחייה.
בשנת 1989 החליטה המשפחה לקבוע את ביתה בעתלית.
בדרך האופיינית לה ועל פי אמונתה שלא על מנת לקבל פרס, מייד החלה לפעול בהתנדבות לשיפור איכות חייהם של הילדים ובני הנוער ביישוב. ...וכל זאת כאמא לשבעה ילדים.
במשך שנים פעלה לשיפור רמת ותנאי הלמידה בבית הספר היסודי גלי עתלית. פעלה אל מול הרשויות ומשרד החינוך והביאה בזכות התמדתה, מסירותה ועקשנותה לשיפור ניכר ממנו נהנים תלמידי בית הספר עד היום.
זהבה פועלת מתוך אמונה שביכולתו של האזרח להגדיר בדרך הטובה ביותר את צרכיה האמיתיים של הקהילה בפני הרשויות, ולהניען לפעול בדרך מיטבית לטובת מעגלי האוכלוסייה השונים.
על פי תפיסת עולמה ורוח ההתנדבות הפועמת בה, מרכזת את וועדת החינוך והנוער כחברת הוועד המקומי בעתלית. כנציגת ציבור פועלת ללא לאות, ימים כלילות למען הילדים ובני הנוער מכל מעגלי האוכלוסייה בעתלית. מארגנת ויוזמת פעילויות, אירועים וטכסים. אינה פוסחת ואינה מוותרת על אף ילד ודואגת לכך שכל הילדים ובני הנוער יהיו שייכים למסגרות המתאימות לצרכיהם.
זהבה מהווה כתובת לכל פנייה ופועלת ללא הרף למציאת פיתרונות לכול בעיה אישית או קבוצתית. היא עצמה מקדישה שעות רבות מזמנה להימצא בסביבת מרכזי הפעילות ולוודא שהמענים הניתנים מספקים וראויים. פועלת לגיוס גורמים נוספים ורבים לטובת הילדים ובני הנוער. זהבה מהווה דמות תומכת גם עבור כול הצוותים הפועלים למען הילדים והנוער. מייעצת מעודדת ומסייעת במציאת הדרכים לטפח את מרכזי הפעילות ואת העוסקים במלאכה. זהבה רגישה במיוחד כלפי אותם ילדים ובני נוער אשר המסגרות הקיימות אינן מתאימות להם וביתה וליבה תמיד פתוחים למענם.
זהבה נציגתם של הילדים ובני הנוער בפני כול הגורמים ובתבונתה משכילה לכנס אותם לפעול יחד למען המטרה.
על כול זאת ועוד, הוחלט להעניק לגב' מרקוביץ זהבה את אות יקירת חוף הכרמל.