יקיר חוף הכרמל 2015

יצחק (איציק) קנטור' מעגן מיכאל
נולד ב-1926 בראשון לציון. הוא למד בבית ספר מקצועי בחיפה ושירת בחיל הים ובתעשייה הצבאית. בשנת 1950 הגיעו עם רעייתו, אסתר,
למעגן מיכאל, שם נולדו ארבעת ילדיהם. ב-1963 נבחר קנטור ע"י אסיפת הקיבוץ, לממש את ההחלטה להקמת מפעל "פלסאון", מפעל להזרקת
חומרים פלסטיים. מוצרי פלסאון פרי המצאתו הם פלא הנדסי ושיווקי, שכן הם נמכרים בקרוב ל-100 ארצות מבלי ששינו את צורתם הבסיסית.
אסטרטגיות הפיתוח והשיווק המונהגות בחברה מאז ועד היום הן פרי חזונו. בשנת 1970, קיבל קנטור כמנכ"ל פלסאון, את פרס היצואן המצטיין מנשיא
המדינה דאז, זלמן שזר. איציק קנטור הקים והוביל את פעילות הפיתוח והשיווק של פלסאון במשך 27 שנה. לאחר פרישתו, כיהן בתפקידי ייעוץ בכירים,
בין היתר ב"תנובה". בשנת 2000 זכה לאות יקיר התעשייה הפלסטית בישראל. הצלחת המפעל בהנהגתו הייתה מטאורית ונמשכת עד היום, כבר מעל
ל-50 שנה. המפעל הוא מקור הפרנסה העיקרי של קיבוץ מעגן מיכאל, ההולך וגדל. איציק קנטור הוא אדם של חזון, יצירתיות ותעוזה. תרומתו לתחום
התעשייה באזורנו לא תסולא בפז.

הרב ראובן סמואלס, עין הוד
בן 82, נולד בטקסס, ארה"ב, למשפחה יהודית-רפורמית. בביתו הוא מתחנך על ערכי המוסר, הנתינה ואהבת האדם, ושם ניטע בו הרצון לעסוק בחינוך.
בשנת 1962 עולה הרב סמואלס ארצה עם רעייתו, אנט, ושלושת ילדיהם. בעודם מתגוררים בחיפה, מייסד הרב סמואלס קהילות רפורמיות בעיר, כמו גם
בנצרת עילית ובנהריה. הקשר שלו לחוף הכרמל מתחיל כבר בשנות ה-60, כשסמואלס מייסד את התנועה הרפורמית בכפר גלים. בשנות השמונים הוא מגיע
עם משפחתו לכאן ומקים את ביתו בעין הוד. סמואלס, שנמנה על מקימיו של ביה"ס "ליאובק" בחיפה, מכהן כמנהלו במשך 37 שנים. בשנות ה90 לאחר משבר
גדול בבה"ס כפר גלים ממונה הרב סמואלס לעמוד בראש הועד המנהל. בתפקיד זה הוא נושא כ-7 שנים יחד עם מנהל ביה"ס פיני אלגרנטי, הם מצליחים
לשקם את ביה"ס ולהביא להצלחתו. את הקשיים שהוצבו בפניו, הופך סמואלס להישגים חינוכיים אמיתיים. כיום נחשב כפר גלים לאחד מכפרי הנוער הטובים
בארץ, והוכחה ניצחת לכך היא אות הצטיינות מהמדינה שניתן השנה לכפר. תרומתו הרבה של הרב סמואלס משמעותית לתחום החינוך בחוף הכרמל, אהבתו
למקום ולאנשיו, מורגשים וניכרים היטב, ואף ימשיכו להדהד ביננו עוד שנים רבות.

יהודית סלומון, מעין צבי
נולדה בשנת 1945 באנגליה להורים פליטי שואה מאוסטריה. בשנת 1946 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בקיבוץ מעין צבי. יהודית נישאה למרקו ולהם
שלושה ילדים. כיום יהודית היא סבתא לשמונה נכדים. בין השנים 1992 ל-1997 גויסה מטעם הקיבוץ לתק"ם ונשאה בתפקידי מפתח בתנועה. היא קידמה
רבות תחומים חברתיים שונים ובמיוחד פעלה להעצמת נשים על מנת לשלבן בעמדות בכירות בקיבוץ. כנציגת התנועה בנעמ"ת יהודית פעלה רבות לקידום
מעמד האישה היא חשפה נשים לשימוש בטכנולוגיות, ועודדה נשים להציג מועמדות לקבלת לפרס ישראל. בשנת 2002 הקימה במעין צבי חנות יד שנייה שהיא
גם עסק כלכלי וגם מקור השראה ותמיכה לנשות האזור. בשנת 2005 מונתה ליועצת ראש המועצה לקידום מעמד האישה ויו"ר מועצת נשים. יהודית מחפשת
תמיד דרכים וכיוונים לקידום והעצמת נשים. בעזרתה ובדחיפתה יצאו לפועל יוזמות רבות וחשובות למען הנשים בחוף הכרמל. בזכותה התקיימו עשרות
פעילויות העשרה ייחודיות לנשות המועצה. יהודית יצרה אווירה טובה של שיתוף וקבלה במועצת נשים, וכך אפשרה לכל אחת מהמתנדבות הפעילות למצות
את יכולותיה ולתרום את המיטב והכל לטובת קהילת חוף הכרמל.

מאשה ליפשיץ, כרם מהר"ל
נולדה בחיפה במהלך מלחמת העולם השנייה.את לימודיה סיימה בבית הספר החקלאי בנהלל, תחת הנהלתה של חנה מייזל. בעת שירותה הצבאי הכירה
את מֶמָה,בעלה, והם נישאו ב-1963. לאחר מלחמת יום הכיפורים, החליטו לעבור לכרם מהר"ל עם שלושת ילדיהם ושם נולדה ביתם הרביעית. מאשה עסקה
בחקלאות במסירות ומתוך תחושת שליחות חרף הקשיים הרבים , אולם בגיל 50 חוותה פציעה קשה אשר מנעה ממנה להמשיך. בתום שיקום ארוך גילתה
את המחשב האישי, שנחשב אז לפורץ דרך. מאשה עסקה בהדרכת מחשבים, ולאחר הפרישה התנדבה לפרוייקט "מחשב לכל גיל" בחוף הכרמל. הקשר החם
בינה לבין חברי מועדון הוותיקים נשמר עד היום. בשנת 2011 הצטרפה מאשה לעמותת "ידיד לחינוך" ויחד עם בעלה, הקימו מערך מתנדבים שלם הפועל כיום
בחמישה בתי ספר ברחבי המועצה. כיום היא מתנדבת במשרה מלאה, מרכזת את המתנדבים ומנהלת את אתר העמותה ואת אתר האינטרנט של כרם מהר"ל.
הודות לפעילות ההתנדבותית של מאשה זוכה אגף החינוך היסודי במועצה לכ-2650 שעות תרומה בשנה וגמלאים רבים זוכים לפעילות מעשירה ומעצימה .
זוהי תרומה לדור הצעיר ולדור הבוגר כאחד. בדרכה מפגינה מאשה יוזמה ומסירות אין קץ, ומעניקה מהידע שלה לאחרים.

פטר גלבוע, נחשולים
נולד בשנת 1933ב-1950 הגיע עם גרעין הנוער העובד לקיבוץ נחשולים, עם הגיעו, עסק בגיוס גרעין השלמה, בספטמבר 1956 נישא פטר לברכה וביחד אתה
הקימו את ביתם בקיבוץ נחשולים. בסוף שנות השבעים כיהן פטר כמזכיר פנים, בקיבוץ המאוחד יחד עם יעקב צור, והיה ציר מרכזי בתהליכי איחוד הקבוצות
והקיבוצים לתנועה אחת – התק"ם. פטר כהן כמזכיר התק"ם וכשסיים את תפקידו שם, התפנה להקים ישוב חדש בערבה. לאחר שנתיים חזר, והקפיד למלא
את כל מכסת התורנויות שהצטברה לו בנחשולים. בתחילת שנות ה-90 קיבל על עצמו פטר לנהל את אתר הקראוונים "נווה כרמל", לקליטת עולים חדשים.
בחיוכו השקט ובתבונה הצליח לגייס את המועצה לטובת הפרויקט. תחת אחריותו עברו אלפי עולים במשך כ-12 שנים, פטר דאג, באהבה ובמסירות אין קץ בכל
תחומי החיים, מרגע הגעתם ועד עזיבתם למגורי קבע ברחבי הארץ. עד היום ממשיך פטר לסייע לבני העדה האתיופית והוא אף קיבל את אות העובד המצטיין
ממשרד הקליטה. פטר וברכה, גמלאים "עסוקים ופעילים מאוד", רווים נחת מתשעת נכדיהם המתגוררים בנחשולים. פעילותו החברתית רבת השנים היא
סמל ומופת לעשייה ציונית, צנועה ונחושה. על כול זאת ועוד, מוענק לו אות יקיר חוף הכרמל.

שלמה עידן, גבע כרמל
נולד בפריז ב-1941. לאחר מסע בריחה מפרך מידי הנאצים, אובדן אמו ואימוצו בידיי משפחת אומנה בשוויץ, הגיע לבסוף לארץ בשנת 1947. בקיבוץ מענית
מצא את מקומו בחיק משפחה מאמצת ושם ספג את ערכי השותפות, המעורבות החברתית ואהבת הארץ והאומנות. בשנות ה-20 לחייו החל שלמה את דרכו
כמורה ומחנך כשאהובתו עידית לצדו. ב-1973 יצאה משפחת עידן לשליחות בקוסטה ריקה שם עסקו שלמה ועידית בהוראה. עם חזרתם ארצה התמקמו בגבע
כרמל, שם המשיך שלמה לחנך, ללמוד וליצור. משפרש לגמלאות שמח על ההזדמנות להקים חממה בביה"ס "כרמל וים". מזה כ-7 שנים שהחממה פועלת
וילדי בית הספר זוכים להתנסות בפעילות החווייתית שבגידול וטיפוח צמחים, בליוויו המסור של שלמה. פעילותו הציבורית ברחבי המועצה ענפה ומגוונת,
ומביאה לידי ביטוי את השקפת עולמו החינוכית-סביבתית. שלמה ממשיך להעביר חוגי יצירה, להציג את עבודותיו בתערוכות ולהסתובב בין ערוגות החממה.
הוא נשוי באושר לעידית, אב לשלושה ילדים וסב לשמונה נכדים. מזה 40 שנים שהוא חלק מחוף הכרמל. בכל מעשיו ניכרים אכפתיות למקום בו הוא חי
ולאנשים החיים לצדו. תרומתו חשובה לתחום החינוך, איכות הסביבה והאומנות באזורנו.

סרטונים, אות יקיר חוף הכרמל 2015